מבין אלפי סופרי היידיש, רק שלושה נחשבים לקלאסיקונים: מנדלי מוכר ספרים, יצחק לייבוש פרץ ושלום עליכם. למה רק הם? מכיוון שיצירותיהם, שנוצרו לפני למעלה ממאה שנה, עדיין נשמעות רלוונטיות כאילו נכתבו לגליון עתון של היום. לעתים קרובות, משווים את הקלסיקונים בין זה לזה. למשל, מבקר ספרות היידיש שמואל ניגר ציין: "שלושתם כתבו על אותם דברים, באותם הנושאים. אולם, בשעת קריאת מנדלי אנו בוכים, עם פרץ אנו מהרהרים, ועם שלום עליכם אנו צוחקים." איך ומדוע זה קורה? שאלות אלה ואחרות נדונות במהלך הרצאתו של ד"ר מרדכי יושקובסקי https://www.youtube.com/watch?v=N-TBqFA6REc&list=PLk4CCBcMXeAtJvEZ6ibduazm5VdIeO1X_&index=17